#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מה לומדים מזה שתקנת אושא שלא יבזבז יותר מחומש, כיונו לתקנה קדומה?<br>2. מנין?<br>3. אלו זכו לכוון למה שאמר ה' למשה?<br>4. מנין שזוכה הלומד תורה ומתאמץ לקיום רצון ה' אפילו למה שלא למד?	"1. ללמדך, שכל דבר שבית דין נותנין נפשן עליו הוא מתקיים כמה שנאמר למשה מסיני.<br>2. רבי מנא - כתוב ""כי לא דבר רק הוא - מכם"", ואם הוא כן רק - מכם הוא, שאין אתם יגיעין בתורה. ""כי הוא חייכם"" - אימתי הוא חייכם כשאתם יגיעים בו.<br>3. רבי תנחומא בשם רב הונא ""ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה ה' את משה"", לא כתוב ""כאשר צוה אותו משה"" אלא ""אשר צוה ה' את משה"", שאפילו דברים שלא שמע מפי רבו הסכימה [- כיון] דעתו כמה שנאמר למשה מסיני.<br>ר' יוחנן בשם ר' בניי - ""כאשר צוה ה' את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה ה' את משה"", לא כתוב ""אשר צוה אותו משה"", אלא כתוב ""מכל אשר צוה ה' את משה"", שאפילו דברים שלא שמע מפי משה הסכימה דעתו כמה שנאמר למשה מסיני.<br>4. ר' יוחנן בשם ר' בניי ר' חונה בשם רבי - ""תורת אמת היתה בפיהו"" - דברים ששמע מפי רבו, ""ועולה לא נמצא בשפתיו"" - אפילו דברים שלא שמע מפי רבו.<br>רבנן - ""כי ה' אלהיך יהיה בכסלך ושמר רגליך מלכד"", אפילו דברים שאתה כסיל בהן [- שלא למדת] ושמר רגליך מלכד [- ישמור שלא ילכד].<br>רבי דוסא - מטעות בהוראה, רבנן - מעבירה. רבי לוי - מהמזיקין."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/אלו דברים/דף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עניני צדקה: <br>1. מה זוכה אם נותן מכיסו צדקה?<br>2. מה אמרו למונבז המלך כשעמד ובזבז כל נכסיו לעניים?<br>3. איזה מצוה שקולה כנגד כל מצותיה של תורה?<br>4. מה יותר חביב צדקה או גמילות חסדים?	"1. רבי אבא - הקב""ה משמרך מן הפיסין ומן הזימיות ומן הגלגלות ומן הארנוניות [- מיני מיסים].<br>2. שלחו לו קרוביו - אבותיך הוסיפו על שלהן ועל של אבותיהן, ואתה ביזבזתה את שלך ואת של אבותיך. אמר להם - כל שכן, א. אבותי גנזו בארץ ואני גנזתי בשמים, שנאמר ""אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף"". ב. אבותי גנזו אוצרות שאין עושין פירות, ואני גנזתי אוצרות שהן עושין פירות, שנאמר ""אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו"". ג. אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו, ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו, שנאמר ""צדק ומשפט מכון כסאך"". ד. אבותי גנזו ממון, ואני גנזתי נפשות, שנאמר ""ולוקח נפשות חכם"". ה. אבותי גנזו לאחרים, ואני גנזתי לעצמי, שנאמר ""ולך תהיה צדקה"". ו. אבותי גנזו בעולם הזה, ואני גנזתי לעולם הבא, שנאמר ""וצדקה תציל ממות"", והכוונה שלא ימות לעולם הבא, שהרי מנבוז כבר מת.<br>3. גמילת חסדים [והנ""ל בצדקה, וגמילת חסדים גדול מזה], א. שהצדקה נוהגת בחיים - גמילת חסדים נוהגת בחיים ובמתים. ב. הצדקה נוהגת לעניים - גמילות חסדים נוהגת לעניים ולעשירים. ג. הצדקה נוהגת בממונו של אדם - גמילות חסדים נוהגת בין בממונו בין בגופו.<br>4. רבי יוחנן בר מריא בשם רבי יוחנן - כתוב ""וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו, וצדקתו לבני בנים"", מוכח ש""חסד"" [""עד עולם""] יותר מ""צדקה"" שרק ל""בני בנים"", מזה מוכח שגמילות חסדים חביבה יותר מן הצדקה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/אלו דברים/דף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותלמוד תורה:<br>1. האם מותר לאדם שילמד את בנו יוונית?<br>2. האם מותר ללמד בתו יוונית?	"1. רבי יהושע - ילמדנו בשעה שאינו לא יום ולא לילה, שכתוב ""והגית בו יומם ולילה"". וזה שתני רבי ישמעאל ובחרת בחיים זו אומנות, הרי שמותר ללמוד עוד דברים. אין האיסור משום ""והגית"" שאסור להגות בדברים אחרים, אלא האיסור - רבי בריה דר' חייא בר ווא בשם ר' יוחנן - מפני המסורות [- מלשינות].<br>2. רבי אבהו בשם ר' יוחנן - מותר לאדם ללמד את בתו יוונית מפני שהוא תכשיט לה. ואמר שמעון שכיון שרבי אבהו רצה ללמד בתו יוונית אמר כן בשם רבי יוחנן, אבל רבי יוחנן לא אמר כן מעולם."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/אלו דברים/דף ה		
